המערכת הישראלית של קונסיסט לא מתביישת להתחרות בגוגל המציעה חוויה מעשירה של ביקור בשלל המוזאונים הבולטים בעולם באמצעות האינטרנט – מבלי לקום מהכורסה. המטרה: לכבוש את הקהל הצעיר, שממילא מנהל את חייו בעולם הווירטואלי

אלכס דורון | 19/10/2012 8:19

איך מגיעים אליה? היכן היא נמצאת". אנשי צוות הבידוק בכניסה לאגף דנון שבמוזאון הלובר בפריז, המפעילים שתי מכונות שיקוף ושערי מגנט מצפצפים, שומעים את שתי השאלות הללו אלפי פעמים ביום.

במקום להשיב הם מניפים יד המכוונת לסאל דז אטה ‏(אולם המדינה‏) ובהמשך לחדר מספר 6 שבקומה הראשונה. שם, מאחורי זכוכית משוריינת, מערך חיישני אזעקה וכמה מאבטחים חמושים המתערבבים בים האנשים הגודש את המקום, תלויה לה ג'וקונדה – מונה ליזה האלמותית.

איש מהמסתערים על החדר המואר איננו טורח לשלוח ולו מבט קצר אל שאר הציורים שעל הקירות סביב. כולם באו לראות מקרוב – ממרחק של כמה מטרים – את הציור המפורסם בעולם, לצלם אותו בחיפזון בסמארטפון וגם להתאכזב מממדיו.

טרם הגעתם למוזאון הענק טרחו רבים מהמבקרים להשתמש בשירותי גוגל ארט העולמי, המצוידים בטכנולוגיית גוגל סטריט־וויו, כדי לקבל מושג ראשוני, לטעום במה מדובר ולסמן את המוצגים שבאמת כדאי לראות מקרוב מבלי לבזבז זמן על השאר. הטכנולוגיה, שהושקה בפברואר 2011, מאפשרת לצפות באמצעות צג מחשב, טאבלט או סמארטפון בצילומי תקריב של יותר מ־30 אלף פריטי אמנות, ארכאולוגיה, היסטוריה, טבע ותרבויות אנוש, השמורים במעל 150 המוזאונים חשובים ב־40 מדינות בעולם, ובהם מוזאון ישראל בירושלים.

בשבוע שעבר העלתה גוגל לרשת גם את "המכון התרבותי" www.google.com/culturalinstitute. מיזם האינטרנט הענק מציג ב־42 תערוכות נושא אינטראקטיביות את ההיסטוריה של המאה ה־20 ‏(בחלוקה לעשורים‏) כפי שהיא משתקפת ב־6 מיליון צילומים, מסמכים וסרטונים שסיפקו 18 מוזאונים, לרבות יד ושם, בית אנה פרנק, מוזאון אושוויץ, מרכז נלסון מנדלה ומוזאון המלחמה האימפריאלי בלונדון. ואולם, להעמקת הידע ולהרחבת האופקים – אפילו כחלק מתוכנית לימודים סדורה – שירותי גוגל אינם מספיקים. תלמידים וסטודנטים רוצים יותר ונדרשים ליותר.

על הצורך הזה תנסה לענות מערכת תוכנה מתקדמת שפותחה בישראל, המיועדת להנגיש לציבור הרחב דרך האינטרנט מוזאונים קטנים הרבה יותר מהלובר ואפילו מיד ושם, בעיקר מוזאוני נושא וגלריות לאמנות. באמצעות תוספת של רובדי תוכן משלימים במולטימדיה המערכת מעמיקה את החוויה הווירטואלית.

מאחורי המיזם הטכנולוגי, שיצא לדרך בעידוד משרד התרבות והספורט, עומדת קונסיסט, קבוצת תוכנה וספקית שירותי מחשוב ישראלית ותיקה ‏(בת יותר מ-30 שנה‏) המעסיקה בעולם 1,000 איש. המטה העסקי שלה ממוקם בארה"ב, ובמרכזי הפיתוח שלה בפתח תקווה וביקנעם עובדים 250 מתכנתים ומהנדסים.

גישה ליצירות אמנות נסתרות

לפני יותר משנה החל פיתוח המערכת הייעודית למוזאונים. זו תפעל על־פי המתווים החדשניים שבעיקרון מחשוב ענן, ועד כה הושקעו בה יותר מ-3 מיליון שקל. בחודש הבא היא תעלה לאוויר כדי לאפשר לחובבי הבולאות בארץ ובעולם לצפות באמצעות האינטרנט באוספי הבולים הייחודיים האצורים במוזאון ארץ ישראל שברמת אביב. בניגוד לזו של גוגל, המערכת הישראלית כבר פועלת בעברית ‏(ומותאמת לשפות נוספות, לבחירת כל מוזאון‏) והיא תספק למבקרים מהכורסה מידע עשיר על כל מיצג.

המידע המבוקש מחולק לפי היררכיה מסוימת, והחלקים יוצרים יחד תמונה מלאה על המוצג. המתעניין בפריט מסוים יכול לקרוא על הקשרו ההיסטורי ולמצוא מידע פרטני עליו, לרבות רקע על תקופת יצירתו, על האמן ועל מוצגים רלוונטיים מתערוכות נוספות. "המערכת שלנו תציע חיפוש חכם ביותר", אומר יו"ר קונסיסט דני שגב, "היא תכלול כל פריט מידע שאוצר התערוכה חשב שיש לצייד בו את המוצג".

"אוסף הבולאות נבחר להיות ראשון משום שהוא גדול דיו והקטלוג שלו מתקדם", מסביר שגב. "נאפשר למבקר מהכורסה לראות על צג המחשב בבית בולים מארץ ישראל מסוף המאה ה-19, התקופה העות'מאנית, המנדט, דואר עברי ועד ימינו. מי שיתעניין בגלויה מסוימת מהתקופה העות'מאנית למשל, בהנחה שנסרקה ברזולוציה המתאימה, יוכל להגדילה על הצג, לקרוא את הכתוב ולקבל פרספקטיבה רחבה עליה. באמצעות מנוע חיפוש יוכל המתעניין לחקור פריטים היסטוריים".

שגב מציין כי רבים מהפריטים באוסף "מוזאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות", תרומת משפחתו של אספן בולים נלהב, לא נחשפו עד היום לציבור הרחב.

היעד המרכזי שהנחה את מפתחי הפרויקט היה יצירת כלי עבודה חדשני לאוצרי אמנות שמאפשר גישה לקהל שלא התמיד עד כה בביקוריו במוזאונים. "חייו של הקהל הצעיר מתנהלים ברובם בעולם הדיגיטלי, הווירטואלי. להערכתנו, חשיפה לאוספים כאלה דרך האינטרנט תגרה ותמריץ גולשים לראות את המקור מקרוב ותמשוך קהל חדש לפקוד מוזאונים".

כמה נתונים עלולים למוטט מיתוסים ספורים נפוצים. מפתיע, אך מספר מבקרי המוזאונים והגלריות בישראל מגיע לכ־3.5 מיליון בשנה. בישראל כ־270 מוזאונים, רובם בפריפריה, ורק 53 הגדולים ביותר מוכרים על־פי חוק המוזאונים. הכנסות המוזאונים בארץ גבוהות מ-350 מיליון שקל בשנה ‏(נתוני 2009).

ומולם: את היציעים במגרשי הכדורגל מילאו בעונה שעברה רק 3,634 צופים בממוצע בכל משחק, כלומר פחות מ־1.75 מיליון בכל העונה. על־פי נתוני פיפ"א, מספר יושבי היציעים במשחק בישראל הוא כ־4,500 בממוצע, לעומת כמעט פי עשרה בגרמניה. בשבדיה, שאוכלוסייתה דומה בגודלה לישראל, יש 6,540 צופים בממוצע במשחק. הסיקו בעצמכם את המסקנות.

"המערכת לא רק תסייע לאוצר לספק למבקרים מידע על כל פריט במגוון אמצעי מולטימדיה, אלא גם תאפשר להם להמשיך לשוטט בתערוכה לאחר סיומה. כך תהיה להם גישה לפריטים שהועברו למחסנים ולא נגלים לעיני ציבור המבקרים", מדגיש שגב. "המוצגים ימשיכו להיות נוכחים, וירטואלית, ברשת, זמינים לגולשים. כל זאת הודות לאלגוריתם שפותח גם הוא בישראל".

על־פי התכנון, המוזאון הבא שיועלה לרשת הוא מוזאון בית העצמאות בתל־אביב, אשר עומד להיסגר לציבור בקרוב ל־3 שנים לשם שיפוץ נרחב. הפריטים בו עוברים עתה תהליך קטלוג ודיגיטציה והם ייחשפו ברשת במהלך 2013. במוזאון זה אוספים רבים ופריטים נדירים מתקופת המדינה שבדרך, ובעת השיפוץ יהיה האינטרנט נקודת גישה יחידה אליהם.

המערכת תאפשר למוזאונים ולגלריות נוספים בארץ, אפילו הקטנים ביותר, להישען על התשתית הקיימת, ועל כן הם לא יידרשו לפתח תשתית אינטרנט עצמאית משלהם. לעזרתם עומדים עקרונות מחשוב הענן. מוזאון או גלריה שירכשו זכויות שימוש במערכת ייהנו מהתאמתה לצרכים שלהם ולתקציב שלהם. "מערכת גוגל לא מתאימה למוזאונים קטנים, רק לגדולים מאוד", מסביר שגב. "הפעלתה והשימוש בה מצריכים משאבים רבים".

עוד מבטיחים המפתחים כי המערכת תתמוך בכל מנועי החיפוש ולא רק בגוגל. מי שיתעניין במוצג מסוים לא יצטרך להיכנס לאתר המוזאון ולהפעיל מתוכו את מנוע החיפוש; הקלדת שם המוצג המבוקש תוביל את המבקר הווירטואלי היישר אליו.

ישנה כוונה להרחיב את מערכת התוכנה כך שניתן יהיה לערוך סיור וירטואלי באולמות ובחדרי המוזאון. "גרסה משוכללת זאת תמנע מהציבור בלי כל ספק את העוצמה המטלטלת שבביקור הפיזי במוזאון, שבהתנפלות ההמונית על פריט מוצג, כמו זו שמתרחשת בחדר של המונה ליזה. מנגד, היא תייתר את הצורך לחפש במוזאון האמיתי את הספסל הפנוי הקרוב ביותר כדי להתרענן ולנוח כמה דקות בדרך לאולם התצוגות הבא".

על השאלה המתבקשת – אם שימוש במערכת לא יביא לירידה בביקורים של חובבי אמנות במוזאון שיעלה את אוספיו לרשת – משיב שגב: "הדעה הרווחת בקרב אוצרי התערוכות היא ששימוש במערכת דווקא יגדיל את מספר המבקרים. הוא לא יהיה תחליף לביקור הפיזי, אבל יעורר סקרנות ועניין רבים יותר ויגדיל את מספר המבקרים, בעיקר קהל שעד כה נמנע מביקור במוזאונים, בכלל זה במדינות אחרות. אנחנו יודעים שביקור במוזאון איננו אטרקציה בקרב תרמילאים, אבל דווקא הקהל הצעיר, העכשווי, שנולד לעולם הדיגיטלי והווירטואלי, עלול להימשך לכך. מבחינה זאת, הרעיון שבהפעלת המערכת הוא כמו להביא את ההר אל מוחמד".

דורון, אלכס(2012).אמנות עד הבית: חברת קונסיסט מציעה ביקור וירטואלי במוזיאונים בישראל. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום שני ‏24 ‏דצמבר ‏2012, מאתר nrg מעריב: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/409/678.html?hp=16&cat=1924&loc=20