ביום שישי האחרון הזדמנה לי אחת החוויות החזקות בחיי. השתתפתי בסדנה בהנחייתה של בתי, מתי ליבליך. אני כבר יודעת היטב כמה שנים שבתי מלמדת, מרצה, מנהלת תכניות קשיבות, כותבת ומנחה. אבל באופן ישיר לא השתתפתי או צפיתי בעבודה שלה מאז איזו הרצאה קטנה שנתנה לפני למעלה מעשור. להמשך קריאה לחצו כאן