הוועדה להסדרת הטיפול באמנויות בישראל של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות הגישה את המלצותיה, שיאפשרו הכרה בלימודי טיפול באמנויות שונות – לרבות טיפול במוזיקה, אמנות חזותית ופסיכודרמה – כלימודי תואר שני.

כיום מטפלים באמנויות גם בעלי תעודה בלבד. אולם על פי החלטות הוועדה בראשות פרופ' אדיר כהן, ראש הקתדרה לחינוך וחברה באוניברסיטת חיפה וראש החוג לחינוך במכללת יזרעאל, טיפול באמנויות יוכר מעתה רק למסיימי תואר שני.

לאחר אישור ההמלצות, כל המציג עצמו כמטפל באמנויות ללא הרקע הנדרש יסתכן באישום פלילי. עם זאת, החוק יחול רק על סטודנטים שיחלו לימודיהם בטיפול באמנות לאחר אישור ההמלצות, וצפוי להכיר במטפלים באמנות שכבר עוסקים במקצוע בארץ.

התואר השני ייפתח לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים, בכפוף להשלמות לימודים בתחום הטיפולי, לרבות קורסי יסוד בפסיכולוגיה והשלמות נוספות בתחום האמנות הרלוונטי למטפל, הכוללות 300 שעות לימודי אמנות במוסד אקדמי או מקצועי ו-200 שעות ניסיון בשדה או הגשת תיק עבודות בתחום האמנות הרלוונטי.

במסגרת התואר שיימשך כשנתיים, בדומה למסלולים אחרים לתואר שני, יעברו הסטודנטים 600 שעות הכשרה מעשית, ובתום התואר יידרשו לעבור 960 שעות הכשרה נוספות במסגרת סטאז' ובחינת רישוי של משרד הבריאות, ובהמשך יצוידו בתעודת מקצוע שינפיק המשרד.

אישור ההמלצות יאפשרו למשרד הבריאות לפקח על התחום ולבצע תכנון כוח אדם למטפלים באמנות בארץ. כיום לא מתבצע פיקוח בתחום, מאז החלטת בג"ץ שהפסיקה באפריל 2004 את הנפקת תעודות הכרה במעמד למקצועות עזר רפואיים שאינם מוסדרים בחוק, לרבות מטפלים באמנויות.

בשנת 2004, בטרם הפסקת הנפקת התעודות, פעלו בארץ 1,992 מטפלים באמנויות השונות, והמעקב בתחום יתחדש לאחר אישור ההמלצות.

להמלצות הוועדה קדמו ויכוחים באשר לאופי הטיפול באמנות בארץ, כששניים מחברי הוועדה ביקשו לפתוח את המקצוע רק לבוגרי תואר ראשון מתחומי הטיפול, האמנות או החינוך לאמנויות, אולם לבסוף התקבלה עמדת תשעה החברים האחרים לאפשר לימודים במקצוע לבוגרי תואר ראשון מכל תחום. ההמלצות אושרו במליאת המועצה להשכלה גבוהה בראשות שר החינוך גדעון סער, ויוגשו לאישור ועדת הבריאות של הכנסת.

העיסוק במקצועות עזר רפואיים עובר בשנים האחרונות תהליך הסדרה מאז פסיקת בג"ץ. במסגרת חוק שאושר בכנסת במארס האחרון, הוסדר העיסוק במקצועות הריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, תזונאות וקלינאות תקשורת. בהמשך צורפו לחוק מקצועות בריאות נוספים, לרבות כירופרקטיקה, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה (רפואת כף רגל) ופודיאטריה ניתוחית, וכעת מושלם המהלך בהסדרת העיסוק בטיפול באמנויות.

כמו בארה"ב

באיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה, המאגד מטפלים באמנויות, בירכו על ההמלצות החדשות. יו"ר הארגון מוטי מקמורי מסר כי "אנו מנסים כבר שנים רבות להשיג הכרה של הממסד הרפואי ומברכים על ההמלצות בנושא".

המהלך הישראלי תואם את הקיים בארה"ב, שם מוכרים לימודי טיפול באמנויות כתואר שני בלבד. באירופה יש מדינות שבהן ניתנת הכרה במקצוע לתואר שני, ובאחרות – כמו בהולנד – מדובר בלימודים המקבילים לתואר ראשון.

הטיפול באמנויות – חלק ממערך בריאות הנפש והחינוך המיוחד

מקצוע הטיפול באמנויות מאגד תחתיו מקצועות אמנות שונים, לרבות טיפול באמנות חזותית, תנועה, דרמה (פסיכודרמה), הבעה חזותית וספרות (ביבליותרפיה). עד כה התאפשרו בארץ לימודי טיפול באמנות כלימודי המשך לתעודה לאחר תואר ראשון, ובמסגרת תואר שני רק בשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל, באוניברסיטת בר-אילן בתחום הטיפול במוזיקה ובחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה בתחום הטיפול בספרות.

מטפלים באמנויות משולבים כיום במערכת הציבורית במסגרות טיפול אישיות וקבוצתיות בעיקר בבתי חולים פסיכיאטריים ותחנות לבריאות הנפש, בבתי חולים כלליים – בעיקר במחלקות ילדים ומחלקות אונקולוגיות (לחולי סרטן) – ובמערכת החינוך במסגרת החינוך המיוחד לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי הספר. כמו כן, קיימים מטפלים באמנות במוסדות משרד הרווחה, בעיקר בפנימיות טיפוליות, מעונות למפגרים וארגונים לנפגעי תקיפה מינית. בנוסף, קיימים מטפלים באמנות המחזיקים קליניקה פרטית, ותעריף הטיפול דומה לזה של פסיכולוג – בין 300 ל-600 שקל לשעה.

לדברי יו"ר האיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה, מוטי מקמורי, "מה שמבדיל מטפל באמנות ממטפל בפסיכותרפיה היא ההבנה העמוקה של עשייה בשפת האמנות ככלי טיפולי. לא ניתן להיות מטפל באמנות מבלי לחוות את האמנות, מבלי לחוות יצירה אמנותית. כשפה רגשית, בדומה למלה הוורבלית, האמנות יכולה לסייע לתקשורת עם המטופל ולטיפול במצוקות נפשיות".

פרסום באתר " הארץ "  29.7.2010

לכתבה מלאה לחץ כאן