ענת עין דור על הצבע הלבן: במשך דורות רבים הצבע הלבן נשא משמעויות סימבוליות בהקשרים הנוגעים לדת, למחשבה מטאפיזית ולספרות, בעיקבות עבודתו של קזימיר מלביץ' האמן אשר פרץ דרך ביצירותיו בצבע הלבן.
הלבן בצורתו הראדיקלית נכנס לעולם האמנות החזותית והפך לחלק אינטגרלי באמנות הן בצורתו הטהורה, והן כחלק ממסגרת רחבה של התייחסויות של האמנים כמו דה-סטיל, ארפ, ראושנברג, מנזוני, סול לויט, רימן וקבוצת זירו.
על פי תפיסות שונות, הנושא של ה"לבן" מכיל רעיונות הקשורים להתחלה, לידה, שקט, כלום , ומוות, ואולי אף מגלם עמדה של אירוניה ביחס לרעיון הרדוקציה הרדיקלית.
הלבן משקף מאפיינים מוצפנים, מוסתרים וחבויים שאינם בהכרח הריק המוכר.
בהקשר למחשבה
פילוסופית, אין הציור על הקנבס הלבן ריק, אלא מכיל בתוכו פוטנציאל לדימויים רבים.
כאשר אנו מעניקים לצורה נוכחות קונקרטית, בעצם אנו מוחקים והורסים את הלבן-הריק המסמן למעשה את כל שאר הצורות האפשריות.
אמנים מסוימים אשר יצרו בלבן בוחנים ביצירתם את כוחו של הטוהר , שלמות היצירה, וכן את טיב ההפשטה הלבנה כדי להגיע לדרגת האפס של האמנות. לפי מונדריאן בדרגת אפס זו של מימוש מהותו, יתאחד הציור עם האין סוף.
בסדנה הצעתי התבוננות מחודשת בצבע הלבן, על מנת לאתגר את המאפיינים הסטריאוטיפים המיוחסים לצבע זה, ובכוונה להרחיב את יכולתנו לחוות אותו באופן חופשי מפרשנויות ודעות קדומות, ולהשתעשע בחומר לבן לא שיגרתי.
