אמפתיה, מעבר להיותה תכונה טבעית, שבה אדם מסוגל לחוש ולהבין את מצבו הנפשי של הזולת, היא למעשה מיומנות נרכשת ולכן ניתנת ללמידה. כך טוען חנן שניר, מהבמאים המובילים בארץ, וראש התכנית לטיפול בפסיכודרמה.
בעוד שמובן מאליו שעלינו להיות אמפתיים לקרובים אלינו, השאלה הנשאלת היא, האם אנו מסוגלים להיות אמפתיים עם אלה השונים מאיתנו בתכלית השינוי?- אנשים בעלי תרבות שונה, מגדר, נטייה מינית, אמונה דתית, או דעה פוליטית השונה משלנו.
האם אנו מסוגלים להיות אמפתיים אפילו עם שנואי נפשנו והאויבים שלנו? תשובתו של שניר היא חד משמעית: כן! באמצעות משחק!
אמפתיה היא תפקיד שאנחנו לוקחים על עצמנו, כמו שחקן שמגלם על הבמה תפקיד של דמות השונה ממנו.
להבדיל מהזדהות, בה האדם מאמץ את רגשותיו (ולעיתים גם דעותיו ואמונותו) של האחר ובכך עלול לאבד את האני העצמי שלו. אמפתיה היא תפקיד זמני. סיטואציה חד פעמית. בה אנחנו לוקחים על עצמנו תפקיד, משחקים אותו לפרק זמן קצוב ויוצאים ממנו.
כמו השחקן שיורד מן הבמה בתום ההצגה. חשוב להדגיש שהזדהות רגשית עם האחר, איננה רצויה, אינה אפקטיבית, ועלולה להיות במצבי קיצון מסוכנת.
כל מי שעוסק בטיפול, מודע לחשיבות האמפתיה. אך אין לו בהכרח היכולת לאמן את מטופליו בכלי החשוב הזה. פסיכודרמה היא השיטה היחידה שיש לה את הכלים והטכניקה לאימון אמפתי IN VIVO, בדרך הישירה, המהירה והאפקטיבית ביותר.
מתוך תחושה של העדר אמפתיה, קיטוב ודחיית האחר בחברה בה אנו חיים. נולד יום עיון ייחודי בנושא: "האחר (הזה) הוא אני". הדרה ושייכות., במסגרת המסלול ללימודים מתקדמים בפסיכודרמה.
השאלה, המתווה את היום כולו, היא כיצד כלים, מיומנויות והטכניקות הנלמדות בפסיכודרמה, יכולים לעזור לנו לחוש ולראות את העולם מבעד לעיניו של האחר.
למידע נוסף על יום העיון בפסיכודרמה יש ללחוץ כאן
