בעת הזאת אנו נמצאים בעיצומם של תהליכים דרמטיים ושינויים טכנולוגיים וחברתיים מואצים, המקרינים על הפרט ועל המשפחה הגרעינית. הטכנולוגיה מאתגרת אבל בה בעת היא מייצרת כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים הטיפוליים. הזירה הטיפולית צריכה להשתנות ולהגיב בהתאם.
זה האתגר שקיבלה עליה המכללה האקדמית לחברה ואמנויות. בשנת הלימודים הבאה ייפתח בית הספר ללימודים מתקדמים למטפלים באמנויות, כדי להכשיר את המטפלים בכלים חדשים ובתוכניות ייחודיות בתחומים שאתם מתמודד כל מטפל בעידן הנוכחי.
המוניטין, הידע התיאורטי והניסיון המעשי של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה נרכשו במשך שנים. המכללה היא ממשיכת דרכה האקדמית והמקצועית של אוניברסיטת לסלי הוותיקה, שנוסדה ופועלת בקיימברידג' שבארצות-הברית יותר ממאה שנה. היא הייתה חלוצה בהכשרה האקדמית של מקצועות הטיפול והחינוך באמצעות אומנויות ופעלה בארץ משנת 1980, במשך כשלושה עשורים.
המכללה מכשירה לתארים אקדמיים בתחומי החברה והחברה בשילוב אומנויות ומציעה מבחר מסלולי לימוד:
זהו בית מקצועי לעוסקים במקצועות הטיפול, הייעוץ וההדרכה, והוא מציע תוכניות שנתיות, קורסים, הכשרות, ימי עיון וסדנאות, שמאפשרים התחדשות וחדשנות מקצועיות ואישיות.
בית הספר ללימודים מתקדמים למטפלים באמנויות – בשורה למטפלים
בשנת הלימודים הבאה יונהגו במסגרת לימודי ההמשך למטפלים כמה תוכניות ייחודיות הכוללות תיאוריה, התנסויות, סדנאות, עבודה מעשית והדרכות שוטפות.
שלוש תוכניות הדגל של בית הספר תהיינה:
מלבד העוגן התאורטי החשוב – יש כאן גם בשורה כלכלית ותעסוקתית למטפלים. המרחב הטיפולי מוצף באנשי מקצוע בכל התחומים וגם בתחום הטיפול באומנויות. התמחות באוכלוסיות ספציפיות וחדשות יחסית בזירה הזאת – משפחות מורכבות, הגיל השלישי ואנשי העולם הדיגיטלי – טומנת בחובה הזדמנויות חדשות למטפלים, תעסוקתיות ומקצועיות, בתחומים שעדיין לא רוויים ושהדרישה להם גוברת והולכת.
עם פתיחת ההרשמה לבית הספר ולתוכניות הייחודיות והחדשניות שהוא מציע למטפלים באמנויות, נפגשנו לשיחה עם הפרופ' עמיה ליבליך, נשיאת המכללה, עם דליה בן שושן, מנכ"לית המכללה, עם הפרופ' דליה מררי, ראש התוכנית לטיפול באומנויות חזותיות במכללה, ועם הגב' דפנה ליבר, מרכזת התוכנית הדיגיטלית.
דליה בן שושן, מנכ"לית המכללה, שהייתה מנהלת שלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל שנים רבות, מעידה שבעשרים השנים האחרונות כמעט בכל מוסד חינוכי וטיפולי מועסקים מטפלים באומנויות. "המקצוע עשה דרך ארוכה מבחינה אקדמית, במטרה להעלות את הרמה האקדמית והמחקרית של התחום".
מדוע בעצם הקמתם את בית הספר למטפלים?
"המציאות המשתנה מייצרת תופעות וסוגיות שהטיפול בהם לא קיבל את המקום המתאים בתוכניות הלימוד הקיימות," אומרת דליה בן שושן. "בעקבות זאת 'נולדו' תחומים ייחודיים המשקפים את העידן הנוכחי שאנו חיים, פועלים ומטפלים בו." כיוון שלאורך הניסיון המצטבר במהלך השנים הבנו כי יש בידינו כלים ודרכי פעולה יעילות ומשפיעות, החלטנו לפתוח את בית הספר ללימודים מתקדמים בתחומים האלה:
לימודים במעגל החיים
הפרופ' עמיה ליבליך, נשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות, מאמינה כי למידה מתמשכת תורמת להתפתחותם המקצועית של המטפלים במעגל החיים. "היום בכל מקצועות הטיפול רואים מגמה של המשך הלימודים לאורך החיים. לא רק צעירים לומדים ומשתלמים, אלא גם מטפלים באמצע הקריירה משתתפים בקורסים, בסדנאות ובהדרכות כדי ללמוד ולהתפתח, להעשיר את ארגז הכלים המקצועי ולהרחיב את אפשרויות הטיפול." אומרת ליבליך.
מה הסיבה שמטפלים ממשיכים ללמוד ולהשתלם?
"אתה לא תמיד יודע שאתה עושה את הדבר הכי טוב שאתה יכול. יש הרבה עמימות וסובייקטיביות בעולם הזה, שבו אתה והמטופל נמצאים בחדר. אין לך בעצם משוב, וחשוב לקבל פרספקטיבה ותמיכה במצבי טיפול קשים ומורכבים שכל מטפל נתקל בהם."
איך בחרתם את תוכניות הלימוד בבית הספר?
"אם מתבוננים בבעיות שמגיעות לחדר הטיפול במאה ה-21, רואים שתי קבוצות אוכלוסייה שבעבר לא היו חלק מנושאי הלימוד. אחת מהם היא המשפחה החדשה – משקי בית וילדים שגדלים בתוך מסגרות משפחתיות שונות ומורכבות מכל הסוגים. זה האתגר הטיפולי החדש, וזה קשור גם בהתפתחויות והחידושים בתחומי הפריון, האימוץ והפונדקאות."
"ההתפתחות הטכנולוגית וההוויה הדיגיטלית שחלק גדול מהאוכלוסייה נולד לתוכה ופועל בה שינו את מערכות היחסים ואת ה'טיפול' המסורתי שהכרנו עד היום. העולם הדיגיטלי מחלחל גם לקליניקה של המטפלים, והטיפול באומנויות יכול להתמודד בהצלחה עם אתגר זה, בעיקר במקומות שבהם לטיפול השמרני והמוכר אין תשובות. תוכנית הקליניקה הדיגיטלית שתיפתח במסגרת בית הספר תיתן מענה למטפלים באוכלוסייה שהעולם הדיגיטלי הוא חלק מהזהות שלה".
עוד קבוצה שייצוגה באוכלוסייה ומכאן גם בחדר הטיפולים גדל מאוד בעידן הנוכחי היא קבוצת הגיל השלישי.
"אוכלוסיית הקשישים בחברה המערבית היא הקבוצה שגדלה הכי הרבה והכי מהר היום, וצריך לפתח וללמד כלים מיוחדים לטיפול בבני הגיל הזה על מאפיינים הייחודיים," אומרת ליבליך. "כלים אמנותיים יכולים לעזור לקשישים לפתוח נושאים שקשה לגעת בהם באמצעי הטיפול המקובלים או בשיח, למשל – קשרים בין דוריים, זקנה והשלכותיה, ובכלים אמנותיים אפשר להגיע גם למי שכלים טיפוליים 'רגילים' כבר לא מתאימים לו, למשל חולי דמנציה ואלצהיימר – ופה יש בשורה אמיתית".
צור קשרפנו לקבלת מידע נוסףייעוץ אקדמיהיועצים האקדמיים לרשותכם