ההצגה זוכת הפרסים מתארת מאבק של ילד היפראקטיבי על מקומו בחברה

כעשירית מהאוכלוסייה בישראל סובלת מהפרעות קשב וריכוז ברמות שונות. לא תמיד ניתן לאבחן את המצב הזה או לפענח התנהגות חריגה הנובעת ממנו.

כשמדובר בילדים, הדבר גורר לעתים נזקים בלתי הפיכים להתפתחותם, והם מנודים מחברת בני גילם ונסגרים בדלת אמותיהם.

המחזה "החופש לזוז", מאת גדעונה רז, דרמה-תרפיסטית, ושרון בורשטיין, עובדת סוציאלית לשעבר, מציג מקרה כזה: דניאל, ילד שאינו מצליח לשלוט במה שמכונה "סוס הפרא" שבתוכו. הוא אינו מצליח בלימודיו, הוא "מפריע" לתלמידים אחרים ולפעילויותיהם, וגם אינו חדל לריב עם אמו. אך בעיקר, מנקודת מבטו, אין לו חברים, ואהבתו לנועה נדחית.

התסכול והתודעה של כישלון מלווים אותו בכל מעשיו, ומונעים ממנו ומהחברה סביבו אפשרות של קשר והבנה. אלא שבנקודת-שבר אחת הוא פוגש בדמיונו "דמות" של די.ג'יי, שמתפקדת בתוכו ככפילה הרצויה שלו ומנחה אותו לתפקוד נשלט ויצירתי.

הדי.ג'יי הוא בחזקת "רואה ואינו נראה", מה שיוצר בכמה מקרים מוזרות נוספת בהתנהגותו של דניאל. אך בעיקר, הדי.ג'יי מנחה אותו לעבר השימוש במוזיקה ככלי ליצירת הקשר הרצוי עם חבריו, לעידון התנהגותו, לשליטה עצמית, לביטחון והכרת ערכו, וכאמצעי חשוב של התבטאות יצירתית.

כך הופך דניאל בלי משים ל"מנהיג", ויחד עם חבריו רועי ונועה מקים להקת ראפ בשם "החופש לזוז".

תבונה שמונעת גלישה לדידקטיות

המחזה הזה, הכתוב בתבונה שמונעת גלישה לדידקטיות, הוצג בפסח 2011 בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים חיפה, בבימויו רב ההשראה של נורמן עיסא.

ההצגה זכתה בשלושה פרסים – פרס ההצגה, פרס המשחק ליובל סטוניס, המגלם ברגישות רבה ובקסם אישי את דניאל, ופרס המוזיקה, שכתבו וערכו תאמר נפאר ורמי סאלח.

אופיר חזן ולירון בליס עיצבו תפאורה יפה של שכונה מיניאטורית ואת התלבושות, וזיו וולושין עיצב היטב את התאורה העניינית.

המוזיקה המצוינת והקצבית היא כמובן השחקנית המרכזית בהצגה, באמצעות סטוניס כדניאל, המקיש בסט התופים שלו, רענן פז כרועי, החבר הגיטריסט, ודנה דוניץ, החברה האהובה עם חליל צד. שרון פרידמן הוא הדי.ג'יי שופע הקסם, הנע וסובב וגם מנחה עם המערבל התלוי שלו.

הרביעייה הזאת, כשנה וחצי אחרי שעלתה לראשונה בתחרות, מצליחה לשמר אנרגיה נפלאה, חדות ביטוי, תנועה ומוזיקליות שהיא חיונית כשמדובר בראפ, בהגשת השירים בקולם ובנגינתם. הם משחקים כצוות מגובש אפילו בתמונות הנתק בין דניאל לחבריו, שבוימו בקפדנות ובדקות אבחנה. לצדם טובה ואנרגטית גדעונה רז בכפל תפקידיה "המעצבנים" של המורה ושל אמו של דניאל.

"החופש לזוז" היא הצגה מצוינת לילדים, אך לא פחות מכך להוריהם. בהצגה שראיתי אתמול אחר הצהריים הם הגיבו וצהלו לא פחות.

גורן, צבי (2012). הדחוי הופך מנהיג . [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום ראשון 23 ‏דצמבר ‏2012, מאתר הבמה: http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=6&Area=1&ArticleId=18041

צילום כפיר בולוטין