עקב לומרנץ (המכונה ג'קי) נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1937. את ילדותו עשה בסין ולארץ עלה עם קום המדינה.
פרופ' לומרנץ בנה קריירה אקדמית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. את הדוקטורט עשה בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית שבארה"ב. כשחזר לארץ לימד באוניברסיטת תל אביב עד לפרישתו כפרופ' אמריטוס. בעבודתו האקדמית התמקד בתורת האישיות ובמיוחד באישיותו של האדם המבוגר. בנושאים אלו פרסם ספרים ומאמרים רבים.
את לימודי הציור התחיל אצל הצייר Peter Max- פיטר מקס במנהטן . בהמשך למד אצל הציירת רודה רוס Rodha Ross, אולם סגנונו גובש ועוצב בעיקר מאז פנה לצייר בסטודיו של הצייר והמורה איתמר סיאני.
"ציוריו של לומרנץ מתאפיינים בנאיביות יפהפייה..רבים מציוריו ניחנים באיכות מרגשת המושגת מחוויית קיום אוניברסלית, ממיתולוגיה ומאווירה מיסטית העוטפת אותם.. לוח הצבעים שלו מרשים בצבעוניותו, הטקסטורה והקומפוזיציה המאורגנות שלו משרתות היטב את הכוונות הסימבוליות ומדגישות אותן. ברוב העבודות ארוגים סיפורים כובשים, וההתבוננות בהם מתעמקת בתהליכים נרטיביים המגבירים את החוויה האסתטית"… פיטר מקס, מנהטן
"ג'קי לומרנץ הוא צייר הניזון ממיתוסים וסימבולים אגדיים וממיתולוגיות עתיקות, מהם מתפענחים מיד ואחרים, תובעים דיאלוג מורכב יותר עם ציוריו הנפרשים כשטיחים.. ציורים עלילתיים המקפלים בתוכם ערוצי תקשורת עם תרבויות מהעבר הרחוק ושולחים משושים סקרניים לעבר מרחבי היקום שטרם נחשפו..
לומרנץ פיתח במרוצת השנים כתב-ציור עצמאי. הוא הצליח לגבש אמירה שלמה וייחודית המאופיינת במשטחי צבע אקספרסיביים ועסיסיים, היוצרים טקסטורות מעניינות המספרות בצבעים עזים, לפעמים בצורות גיאומטריות ובקו חסכני- המאפשר לו שימוש בעושר דימויים.. לומרנץ שואף להבין את ההגיון שבכאוס המקיף אותנו באמצעות בניית עולם מסתורי בעל סדר משל עצמו ויכולת התקיימות עצמאית במרחב המופלא מאיתנו".. עמוס אריכא
"ג'קי קרוב למחוזות הציור הנאיבי. הוא יוצר בעל יכולת מרשימה, המבטא את עולמו העשיר עד לדקויות, תוך שילובן בדימוייו הצבעוניים.
אני מלווה את יצירתו שנים ומזהה בה אותם יסודות הדרושים לאמן לגבש את סגנונו האישי המאפשר לו לחשוף את התיחסותו כלפי העולם בו הוא חי. הוא מבורך ביכולת להבין את סודות הטכניקה הנדרשת מאמן כדי לבטא את יחסו לבעיות הקיומיות של החברה האנושית בת זמננו. יש לנו עניין עם יוצר מיוחד שציוריו נחרתים בלבנו".. איתמר סיאני