מחקר מרתק של סטודנטיות לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות – אמנות חזותית.
ד"ר מיכל לב, יעל בורוכוב, סיראג' אבו גאלי, פאטמה באסל.
תקציר מאמר זה מציג מחקר מבוסס אמנות שבמרכז עיסוקו חוויית היתמות בשלב החביון ועיבוד אבל באמצעות תחבושות גבס. כשברקע ניסיונה האישי של כל אחת משלוש החוקרות באובדן מכאיב של אדם קרוב, שאלת המחקר שעלתה היא: אילו מאפיינים אסתטיים ישמשו לייצוגם של אבל והתמודדות עם אובדן? המחקר מנה שישה משתתפים – שלוש נשים ושלושה גברים – בשנות ה-20- לחייהם שאיבדו את אחד מהוריהם בגיל החביון.
המחקר נחלק לחמישה שלבים:
1. שיחת היכרות;
2. תרגיל יצירתי של המשתתפים;
3. שיחת סיכום;
4. תגובה יצירתית של החוקרות;
5. עיבוד תהליכי היצירה וניתוח הנתונים באמצעות יצירה אישית לסיכום התהליך.
תוצאות המחקר הצביעו על שלוש תמות מרכזיות שבאו לידי ביטוי בכל שלבי המחקר:
1. עיטוף בגבס כביטוי להחזקה רגשית;
2. קשירות וקשרים;
3. השתנות הגבס והשפעתו על הנפש.
המחקר מציע כי עבודה בתחבושות גבס עשויה לסייע בעיבוד אבל בקרב בני אדם שחוו אובדן בשלב החביון. בכך מגבה המחקר את כלי היצירה ככלי מחקר אמפיריים ומעשיר את מאגר הספרות של מחקרים מבוססי אמנות בתחום הטיפול בהבעה וביצירה.
לקריאת המאמר המלא, יש ללחוץ על הקישור כאן
