מרכיבים ויזואליים יכולים להיות תמונות, צילומים, גרפים, דיאגרמות, איורים, תרשימים או כל פורמט אחר אשר מעביר לקורא מידע באופן ויזואלי. מטרתם של המרכיבים הויזואליים להוסיף ולהיות בעלי קשר הדוק לטקסט, לתרום לטיעוניו של הכותב ולהיות בעלי ערך אינפורמטיבי לקורא. מרכיבים ויזואליים בדרך כלל יוטמעו בתוך הטקסט, אלא אם כן הטקסט הינו ארוך מאוד ו/או מספר המרכיבים הויזואליים הינו גדול ואז מומלץ יהיה לרכז את כולם בנספחים. הכלל המנחה הינו שהטמעת המרכיבים הויזואליים לא תכביד על הקריאה ולא תקטע את רצף הקריאה באופן משמעותי. מרכיב ויזואלי תמיד יוטמע במקום המתאים בעבודה בהתאם להקשרו לטקסט.
מרכיב ויזואלי צריך להיות פשוט, ברור, קל להבנה ובעל קריאות גבוהה. מרכיבים כמו גרפים, דיאגרמות וטבלאות צריכים להכיל רק את הנתונים הנדרשים ולא להיות מורכבים או מפורטים יתר על המידה. מרכיבים כמו ציורים, תמונות וצילומים צריכים להיות ברזולוציה גבוהה ובהירים מבחינת צבעים וקומפוזיציה. למרכיב הוויזואלי יש להוסיף מספור, כותרת והסבר אשר הינם הפרטים המזהים שלו. בכדי לאפשר לקורא לזהות בקלות את המרכיב הרלוונטי תוך כדי קריאה מומלץ להוסיף הפניות בגוף העבודה לפי מספור המרכיב.
מספור סוג המרכיב ומספור על-פי סדר הופעת המרכיב בעבודה.
דוגמא : איור 1, איור 2, איור 3 ; טבלה 1, טבלה 2, טבלה 3 ; תמונה 1, תמונה 2, תמונה 3
כותרת תיאור תמציתי של המרכיב או שם היצירה במקרה של יצירות אמנות.
הסבר פירוט מורחב של תיאור המרכיב, במקרה של יצירת אמנות יכיל את הפרטים המזהים כמו אמן,
שנה וטכניקה.
טבלה
לצורך ביצוע המחקר רואיינו ארבע מטפלות באמנות. על-פי כללי האתיקה ובמטרה לשמור על פרטיותן של המשתתפות, שמותיהן ופרטים מזהים אחרים לא יחשפו בעבודה אלא יובאו רק נתונים דמוגרפיים כללים (טבלה 1).
| זיהוי | מצב משפחתי | גיל | מספר ילדים | השכלה | שנות ותק כמטפלת |
| משתתפת א | רווקה | 28 | 1 | B.A | 3 |
| משתתפת ב | גרושה | 47 | 2 | M.A | 7 |
| משתתפת ג | נשואה | 32 | 1 | B.A | 4 |
| משתתפת ד | נשואה | 38 | 3 | M.A | 10 |
טבלה 1 – נתונים דמוגרפים של המשתתפות במחקר
במקרה והמרכיב הוויזואלי המוצג לקוח ממקור אחר (ספר, מאמר, אתר אינטרנט וכו') יש להביא הפנייה למקור.
איור
על-פי שחר-לוי (2004), דגם המעגל הינו המתאים ביותר לייצג את האחדות שבין הגוף והנפש. מעגל הקטבים הבינרי (איור 1) הינו כלי לצורך רישום תצפיות, ניתוח ממצאים ובניית מפות תנועה אישיות.
איור 1 – מעגל הקטבים הבינרי
לקוח מתוך שחר-לוי, 2004 עמ' 207
ברשימת המקורות יופיע כך:
שחר-לוי, י. (2004). מהגוף הגלוי לסיפר הנפש הסמוי: פרדיגמה תנועתית-נפשית לטיפול בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית. ירושלים: הוצאת המחברת.
הציטוט של יצירות אמנות אינו מופיע בכללי ה- APA ולכן נהוג להשתמש בכללי הציטוט כפי שהינם מוגדרים על-ידי ה- [1]MLA. יצירות המוזכרות בגוף העבודה יופיעו בשם מלא ובהדגשה, כאשר בפעם הראשונה שמוזכרת היצירה יש להוסיף בסוגריים את תאריך היצירה. הפרטים המלאים של היצירה יובאו ברשימת היצירות בסוף העבודה. בהבאת פרטי היצירה ברשימת היצירות, קיימת הבחנה בין התייחסות ליצירה המקורית לבין התייחסות ליצירה כפי שהיא מופיעה בספרים או באינטרנט.
הבאת היצירה בגוף העבודה
בציורי הדיוקנאות של תקופת הרנסאנס היה נהוג להציג את המודל על רקע בצבע אחיד. דה וינצ'י חורג מפורמט זה ביצירתו מונה ליסה (1503) והוא מציג אותה על רקע נוף מסתורי (ציור 1). אולם מעבר לתעלומת הנוף ואופן הצבת המודל קיימת התעלומה הגדולה מכולם של החיוך, אשר מהווה מושא למחקרים ודיונים רבים.
ציור 1
דה וינצ'י, ליאונרדו. מונה ליסה. 1503. טמפרה על לוח
ציטוט היצירה המקורית ברשימת היצירות
שם האמן. שם היצירה. שנת היצירה. טכניקה וחומרים. שם המוסד המחזיק את היצירה, מקום המוסד.
דה וינצ'י, ליאונרדו. מונה ליסה. 1503. טמפרה על לוח. מוזיאון הלובר, פריז.
ציטוט היצירה מתוך מקור ביבליוגראפי ברשימת היצירות
שם האמן. שם היצירה. שנת היצירה. טכניקה וחומרים. שם המוסד המחזיק את היצירה, מקום המוסד. פרטים ביבליוגראפיים שם המקור על-פי כללי ה- MLA ועמוד הופעת היצירה במקור.
דה וינצ'י, ליאונרדו. מונה ליסה. 1503. טמפרה על לוח. מוזיאון הלובר, פריז. יצירות מופת: תולדות הציור בעולם המערבי. מאת אליסון גאלופ, גרהארט גרוטורוי ואליזבת, מ. ווייסברג. בני ברק: סטימצקי, 2005, דפוס, 176.
[1] Modern Language Association
