התואר השני בחברה ואמנויות מאפשר לכל אחד להתחבר לקול הפנימי שלו ולדייק לעצמו את המסלול המקצועי והאישי עם כלים אמיתיים לחיים

בשביל מושקא ברוד לימודי התואר השני בחברה ואמנויות לא היו רק לימודים, אלא מסע פנימי משמעותי, שהשפיע על כל תחומי החיים. מושקא, בת 29 ואם לארבעה, היא חרדית ומתגוררת בקריית ארבע.

"התחתנתי צעירה ונולדו לי ארבעה ילדים. ההריונות שלי היו מורכבים וכל אחד מהם היה כרוך במעקב הריון צמוד, באשפוזים חוזרים ונשנים ובהרבה מתח וחרדה. אחרי הלידה השלישית הרגשתי צורך להתמלא, לעשות 'חישוב מסלול מחדש' , לתת לעצמי תחושה שהילדים יכולים גם בלעדיי, רציתי לחוות משהו אחר.

"הבנתי שהכי נכון למצוא משהו שקשור בתחום החינוך, שממנו אני באה. אני עובדת עם בנות בחטיבה העל-יסודית, שיש להן לקויות למידה. רציתי תואר שני והתחלתי לקרוא פרסומים ולחפש מקום שמתאים לי. קראתי המון, ולא התחברתי. כשנתקלתי בפרסום של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות הרגשתי משהו אחר. פניתי לאישה יקרה שמלווה אותי, מעין 'מנטורית' שלי, והתייעצתי איתה. היא עודדה אותי ואמרה לי 'זה מתאים לך, כי זה משלב דינמיקה, הנחיית קבוצות, מנהיגות, שינוי חברתי'. התלהבתי, הרגשתי שזה שלי, וזה מה שמתאים לי."

איך הרגשת, כאישה חרדית, בתוך הקבוצה?

"הגעתי עם הרבה חששות. פרופ' מרים גולן הלכה לקראתי ושילבה אותי בתוך קבוצת נשים. החששות התפוגגו מהר מאוד. הרגשתי שאני מקבלת מקום של כבוד, של הערכה וקבלה. באתי עם עצמי כפי שאני, ממקום אותנטי – וכך גם קיבלו אותי. כשאתה מביא משהו אותנטי – אנשים רוצים להתחבר למקום הזה אצלם. הרגשתי שמקבלים אותי כמו שאני. המפגש האנושי איפשר לי להכיר נשים מכל הארץ מגוון רחב של גילים ואוכלוסיות. זאת חוויה מכוננת ומעצימה לפגוש כל כך הרבה נשים ממקומות שונים, בלי סטיגמות ובלי מחיצות תרבותיות ואחרות ולהתחבר יחד.

"חשוב לי לציין שהערכים שלי כאישה חרדית לא התנגשו בתכנים של המכללה, להיפך; יכולתי להשתמש בכלים שקיבלתי במהלך הלימודים ו'להלביש' אותם על אורח החיים שלי ועל האמונה שלי, ואפילו להעצים אותם."

איך הסתדרת עם המרחק הגאוגרפי?

"בתחילה חששתי, כי משובר בשעתיים נסיעה לכל כיוון, אבל בעלי הבין שזה חשוב לי והתגייס לעזור לי. ובאמת, כשהתחלתי ללמוד ראיתי שהתלמידות באות מכל הארץ – מירושלים, מהגליל, מרמת הגולן, מכל הארץ. דווקא המרחק היה בשבילי מעלה, חלק מהמסע. זה היה היום שלי, שבו אני נפגשת עם אמא שלי ויוצאת מחברון, שממנה אני לא מרבה לצאת. זה הכריח אותי 'לראות שמש אחרת'."

כמי שלא באה עם רקע של אמנות, איך הכלי הזה שירת אותך?

"במגזר החרדי יש בלימה של האפשרות לפתוח את העולם הרגשי ולשים הכול על השולחן – ופה הכלי של האמנות הוא מדהים, כי יש לו יכולת בלעדית לעזור לך להביא את עצמך ולהתבטא כלפי חוץ. בשנה א' באתי הביתה ואמרתי לילדים שלי: 'קחו דף נייר וצבעים וציירו כל מה שאתם מרגישים, ואל תפחדו'. וראיתי איך באמצעות הציור הם נתנו לנפש שלהם להתבטא.

"אני זוכרת שאחת המרצות נתנה לנו פעם באחד השיעורים דף נייר וכדור חימר. היא ביקשה מאיתנו לצייר איקס על הדף ולהשליך את הכדור על האיקס כמה פעמים, כל פעם מסמנת כעס על מישהו או על משהו. זאת הייתה חוויה חזקה מאוד. הרבה רעש היה בכיתה מהכדורים שנזרקו על הנייר. הייתה תחושת שחרור מיוחדת באוויר."

מה הדבר המשמעותי ביותר שהתואר בחברה ואמנויות נתן לך?

"הדבר הכי משמעותי היה מערכות יחסים. התואר חידד אצלי וגם שיפר את כל מערכות היחסים שלי – עם בעלי והילדים תחילה, אבל גם בעבודה עם התלמידות, בשכונה ובכל המעגלים האנושיים.

"זה גרם לי לראות דברים אחרת, יותר לקבל ופחות לשפוט. הכרתי מרצים משמעותיים כמו ד"ר תמי יגורי וד"ר גל הרמט – ולמרות השוני בינינו כל אחד מאיתנו הוא אדם עם נשמה, וזה מאפשר לראות את הנשמה של כל אחד מבפנים. בסופו של דבר לכולנו יש מחסומים ואנחנו עוברים חוויות דומות. למדתי להיות קשובה יותר, לדבר פחות ולפתוח את האוזניים ואת הלב. זה גרם לי לשינוי מחשבתי."

מה היית אומרת למי שחושב להירשם אבל מתלבט?

"התוכנית הזאת היא יוצאת דופן –  כי היא עוזרת לך למצוא את הייעוד שלך, את השליחות שלך בעולם, והופך אותך לאדם טוב יותר. את לומדת לסלוח לעצמך ולאחרים, ולומדת איך להשפיע, לחולל שינוי ולאהוב. עם הכלים שקיבלתי בתואר אני מרגישה שהיום אני אדם טוב יותר ואני הולכת לעשות עולם טוב יותר."

ההרשמה לתואר השני בחברה ואמנויות בעיצומה. לפרטים: מחלקת ייעוץ והרשמה, טל' 09-8656501 שלוחה 1

למידע על לימודי תואר שני בחברה ואמנויות יש ללחוץ כאן