גליה, ספרי לי על חווית הלימודים שלך בביה"ס לחברה ואמנויות – אונו
אני רואה את הלימודים לא רק כתהליך למידה אלא כמסע אישי. התכנים האקדמיים וההתנסויות מפגישים את הסטודנט עם החברה הישראלית, אבל גם עם עצמו.
אקדים ואומר שלמדתי בהרבה מאוד מקומות, עשיתי את התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה, ונחשפתי במהלך העבודה המקצועית שלו למקומות לימוד והשתלמויות רבים. לא היתה מקום לימוד ששינה את חיי כמו המכללה. מי שנכנס לכאן צריך להבין שזה סוג של מסע. אבל אם המטרה שעומדת לנגד העיניים היא שינוי חברתי – כדאי להתחיל בתהליך של השינוי והצמיחה האישיים שמתרחש כאן במכללה. התהליך הזה משנה את לא רק הראיה המקצועית אלא גם את זו האישית, ולמעשה מחלחל אל היבטים רבים בחיים.
הלימודים כאן נבנים על רבדים, והשילוב ביניהם מייצר תהליך למידה מעמיק ומרתק: הרובד העיוני מספק כר ידע נרחב והרובד המעשי מאפשר התנסות ויישום של המידע האקדמי. יום רביעי, יום הלימודים, הוא יום בו אנו מדברים על החברה ומנתחים אותה, אך זה לא מסתיים בכך. במהלך הלימודים יש חשיפה למגזרים באוכלוסיה, לקבוצות, ולאנשים שלולא הלימודים – אני לא בטוחה שהייתי פוגשת אותם. יש דגש על מפגש וחוויה: למדתי על היבטים, בעיות ומאפיינים של החברה הישראלית מגוף ראשון, ולא באופן תיאורטי. מבנה הלימודים המיוחד הזה, מייצר תהליך למידה משמעותי, וגם מוסיף להסתכלות האישית על נושאים חברתיים.
אני רואה את הלימודים לא רק כתהליך למידה אלא כמסע אישי. התכנים האקדמיים וההתנסויות מפגישים את הסטודנט עם החברה הישראלית, אבל גם עם עצמו. השיעורים, הסדנאות והעבודות האישיות מהווים אבני בניין, שאפשר להשתמש בהן בעבודה ובחיים. אני מוצאת שתהליך הלמידה מתחיל כאן, אבל הולך איתי הביתה ולעבודה, ופוגש אותי גם בפן המקצועי וגם בפן האישי.
מדוע בחרת בתואר שני בחברה ואמנויות
חיפשתי מסגרת נכונה עבורי לתואר שני: יש לי קריירה תובענית, חיי משפחה משמעותיים וגם מסגרות חברתיות של התנדבות שאני פעילה בהן. במסגרת החיפוש מצאתי את המכללה ומקום נוסף: שהיה יותר סטנדרטי בסילבוס שלו, יותר קרוב לבית שלי, וגם ידעתי שהלימודים לא יהיו לי קשים מבחינה אקדמית.
אף על פי כן, בחרתי בביה"ס לחברה ואמנויות: על אף הנסיעה הארוכה ועל אף שידעתי שהתואר כאן יהיה תובעני יותר. אבל אמרתי לעצמי: אולי פעם אחת תעשי מה שאת רוצה? רציתי לחוות תהליך משמעותי של למידה ולא סתם לסמן V על תואר. הנקודה בה ידעתי שאני באה ללמוד במכללה, הייתה בעקבות שיחות הטלפון עם סגל ההוראה ומרים גולן: לראשונה הרגשתי שיש עם מי לדבר, שהסגל קשוב לצרכים שלי.
סגירת המעגל של ההחלטה הייתה בשיעור הראשון שלי, שהיה השיעור השני לכולם. אני אדם של שינוי חברתי, זוהי מהות העיסוק שלי בתפקיד שלי ובחיים שלי. והנה, השיעור הראשון שלי במכללה היה "מודלים לשינוי". מיד התחברתי לחיוך של עתליה, המרצה, לישיבה במעגל במהלך הלמידה, וגם לשיחה אחרי השיעור: מישהי הזמינה אותי לשבת, ודיברה איתי על שינוי, ואיפה זה תופס אותי בחיים. אחרי חוויה כזו – היה לי ברור שאני במקום הנכון.
האם אפשר לאזן את התואר עם קריירה פעילה?
אני עובדת במשרה מלאה והרבה מעבר לכך, יש לי משפחה גדולה ויוזמות חברתיות שאני מעורבת בהן. התואר אף פעם לא הפריע: הרבה ממה שאני עושה כאן, אני עושה בעבודה ולהיפך . אפשר להגיד שאני לא מוכנה לפספס שום דבר ממה שקורה כאן. אני רואה את התואר כאן כמו קריאה של ספר טוב או ללכת להצגה טובה: זה לוקח את הזמן שלו, אבל יש בחובו חוויה מעצימה..
כל דבר שאני אעשה, אני אוותר על דברים אחרים: מה איתי מבמהלך התואר במקום פנאי, אני מכינה עבודות אישיות – ואני ממש נהנית להכין אותן, כי אני מרגישה עד כמה הן מאתגרות ומעצימות אותי. אין כאן הרגשה של עוד מטלה או "עוד עונש" – אלא משהו שאני ממש רוצה לעשות אותו.
מה המשקל של תכנים אקדמיים למול כלים מעשיים? האם זהו משקל נכון?
יש כאן שילוב מאוד נכון בין עיוני למעשי. במהלך הלימודים מרגישים שהתכנים האקדמיים והסדנאות שולבו אחד בשני עם מחשבה רבה כדי לייצר תהליך למידה משמעותי. גם אם לעיתים נראה שהייתה הרחבה מאוד משמעותית בתחום האקדמי או בתחום המעשי: בדיעבד מרגישים עד כמה שניהם תומכים ומזינים האחד את השני.
התכנים האקדמיים מספקים רובד מאוד רחב, ומעבר להיכרות עם תכנים מעניינים, אני מרגישה שהיום אני הרבה יותר עצמאית ביכולת שלי להבין תופעות חברתיות ולנתח אותם. אני מרגישה עד כמה המנעד המחקרי שלי התרחב: אני מעזה היום לחקור ולראות את הדברים בפריזמה רחבה יותר, בוחנת מספר גישות ונקודות ראייה. מבחינה מעשית, באמצעות הסדנאות, העבודות האישיות והסיורים, יש תהליך של צמיחה והעמקה אישית. אני צפויה לעשות סטאז' בהוסטל של נגמלות מזנות, וזה אתגר שנבנה על ההתפתחות האישית שהתרחשה במהלך הלימודים. כאדם, אני היום יותר מסוגלת ויותר מעוניינת להעמיק יותר בעשייה החברתית.
האם התואר תרם לך בעבודתך המקצועית?
את כל מה שאני לומדת ביום רביעי – אני מיישמת ביום חמישי, ולהיפך. אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם אתגרים בעבודה באמצעות ידע שנרכש בלימודים, ומתמודדת עם אתגרים בלימודים באמצעות ידע מהעבודה. קשה מאוד לשים את הגבולות בין הלימודים לעבודה, ואפשר להגדיר זאת כסימביוזה: הלימודים והעבודה מעשירים ומזינים האחד את השני. מעבר לסימביוזה היומיומית, אחזור ואדגיש שהלימודים במכללה הם תהליך למידה, שכל אחד יוצא ממנו שונה מהאופן בו הוא התחיל. מבחינתי, הן הנושא האקדמי מחקרי, והן הסדנאות עוזרות לי להמשיך ולגבש את האידאולוגיה המקצועית והאישית שלי, כך שבוודאי שהעבודה המקצועית שלי מעמיקה ומשתנה באמצעות הלימודים.
מה היית אומרת למועמד לתואר השני בחברה ואמנויות
אם אתה אוהב אדם ואוהב חברה ורוצה להשפיע ולשנות ולעשות: המכללה היא מקום מצוין בשבילך. אדם שרוצה להיכנס לתוך מסע חייו ולתוך מסע חברתי – זה המקום. אם אתה רוצה לראות ולהכיר אוכלוסיות שונות, אם אתה עוסק בתחום החברתי – הרי שזה המקום להגיע אליו.
למי שהתחום החברתי קרוב לליבו, תכנית הלימודים בפני עצמה פשוט מרתקת. מעבר לכך, ההרגשה בביה"ס לחברה ואמנויות שונה מכל מוסד אחר שהכרתי: זה מתחיל במרצים, שכל אחד מהם מייצג עולם מרתק בפני עצמו, ממשיך בפתיחות שקיימת כאן בשיעורים ומחוצה להם ובהרגשה המטפחת בכיתות, וכלה בשיחות היום יומיות המעניינות בין המרצים לסטודנטים ובין הסטודנטים עצמם.
קצת על גליה
לא מזמן הרציתי בפני קהל שמנה חמש מאות מורים לחינוך גופני. אם היו אומרים לי בעבר, שאני אעמוד וארצה בפני חמש מאות מורים, בוודאי לא הייתי מאמינה. הרי לכך נדרשת תעוזה: להעז ולעשות משהו שלא עשית בעבר. אני חושבת שבכל אחד מאיתנו יש את הצד שחושש לעשות דברים חדשים ומפחד להעז. כדי לעשות זאת, כדי להשתנות ולצמוח, אנו זקוקים ליד מכוונת ומטפחת.
אני מאמינה שבמהלך הזמן, כל אחד מאיתנו רוצה לגלות יותר מעורבות ולהושיט יד, אני רואה זאת גם במגמה העולמית של הרחבת המעורבות בקהילה ובחברה. אני רואה עצמי כאדם של שינוי חברתי, וההגדרה הזו נוגעת בחיי האישיים, הקהילתיים והמקצועיים. כיום, אני מנהלת את ההכשרות וההשתלמויות במערך החינוך הבלתי פורמלי במחוז צפון הכולל 64 רשויות ובהן 120 בתי ספר.
