ד"ר מרים גולן שיסדה לפני 12 שנה תוכנית מנטורינג של נערות למען נערות, חוזרת לשם עם הסטודנטים לתואר שני בחברה ואמנויות- 'אתגרים בשינוי חברתי' במכללה לחברה ואמנויות, במטרה לחוות את השינוי העצום שהם יכולים לחולל באמצעות ההתמחות האקדמית.

גישות טיפוליות מתקדמות ולא שגרתיות בילדים ונוער במצבי סיכון ומצוקה הוא נושא הסיור הלימודי, בו השתתפו סטודנטים לתואר שני במסלול "חברה ואמנויות – אתגרים בשינוי חברתי", במכללה האקדמית לחברה ואמנויות. הסטודנטים זוכים ללמוד במכללה מהחלוצים עצמם, אלה שחוללו את השינוי באמצעות תוכניות שיוצאות מן הקופסא- תוכניות המתקיימות במסגרת הסיור.

המפגש מתחיל בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב. משם יצא הסיור למרכז היהודי ערבי ביפו, שמקיים מגוון פעילויות בתחומי רווחה, חינוך ותכנית להעצמת נשים ערביות. בהמשך יבקרו הסטודנטים בחצר הנשית ביפו, שנועד להעניק לנערות ונשים בעלות רקע של מצוקה כלכלית, משפחתית וחברתית הזדמנות מוגנת והוגנת בראשית חייהם הבוגרים. הסיור ימשיך למרכז 'הירש', שמתמחה בטיפול התפתחותי בגיל הרך, ויסתיים בבית הספר מוזות, שקולט אליו בני נוער שנפלטו ממסגרות חינוך ומאפשר להם לימודי תיכון ובגרויות בתחומי האמנויות.

לדברי ד"ר מרים גולן, ראש החוג לשינוי חברתי במכללה האקדמית, מטרת הסיור הנוכחי כמו גם הסיורים האחרים שנערכים במסגרת הלימודים במסלולים השונים, היא לאפשר לסטודנטים להכיר מקרוב ובאופן בלתי אמצעי לתקשר עם אוכלוסיות שונות וללמוד על דרכים לא שגרתיות לעבודה איתן.

במסגרת הסיור ייחשפו הסטודנטים לתכנית 'המנטורניג', נערות למען נערות, שיזמה ומנהלת ד"ר גולן למעלה מ- 12 שנים. התכנית שמה לה למטרה לתמוך ולסייע לנערות במצוקה באמצעות נערות בוגרות שנאלצו לחוות  מצבי מצוקה מורכבים בגיל ההתבגרות. ד"ר גולן הוכיחה עצמה כסיפור הצלחה, הן בתהליך חילוץ נערות ממצבי סיכון ומצוקה, והן בשיקומן והעצמתן של המנטוריות, שדרכן החלה, כאמור, באותו מקום.

התכנית מכשירה נערות בגילאים 16-24, שהיו במצבים של קושי ומצוקה ובטיפול של שירותי רווחה וחינוך, להיות מנטוריות- מסייעות לנערות במצוקה. המנטוריות רוכשות כלים ומיומנויות להסתגלות חברתית ואף מקצוע לעתיד. פיתוח התכנית נעשה בשיתוף עם ד"ר מיכל קומם.  הלימודים מתקיימים באמצעות היחידה ללימודי המשך והשתלמויות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, במשך שנת לימודים אקדמית אחת.

בתכנית משתתפות נערות יהודיות וערביות, דתיות וחילוניות, ילידות הארץ ועולות חדשות מכל רחבי הארץ, מדימונה שבדרום ועד כרמיאל, עכו וכפר כנא שבצפון.  הן מגיעות מרקעים מגוונים של מצוקה וסיכון.

"למנטורית, שהיתה בעברה נערה במצוקה יש יכולת להבין באופן מעמיק ובלתי אמצעי את מצבה של נערה, השרויות במצוקה", מסבירה ד"ר גולן. "היא מאפשרת קיום תקשורת ישירה, 'בגובה העיניים' בין שתיהן ומהווה מודל להצלחה עבור נערה ששרויה במצוקה וגורם משכנע, שאפשר להיחלץ מהמצוקה ולהשתקם", מציינת ד"ר גולן. יתרון נוסף, משמעותי מאד של תכנית המנטוריג הוא ביכולתה לזהות ביתר קלות מצבי סיכון, לאתר מצוקות, לפרש ולפענח אותן ולהוות גשר בין אנשי המקצוע לנערות במצוקה.

בוגרות התכנית, שנבצר מהן להתגייס לצה"ל, מתחילות את דרכן כמנטוריות במסגרת השירות הלאומי. בכך הן מבטיחות גם את השתלבותן בחברה הישראלית. לעיתים השירות הלאומי מאפשר להן מסלול לקריאת מציאת מקום עבודה בתחום השיקומי כמנטוריות.

תוכנית הבוגרות שמה לה למטרה לשלב את בוגרות התוכנית ככוח אדם קבוע, בשכר במסגרת השירותים הניתנים לנערות במצוקה ישראל, תוך עבודה משמעותית עם הבוגרות ובניית קהילת השתייכות עבורן.

לדברי ד"ר גולן, בוגרות התכנית ממוקמות היום בתפקידים מפתח מגוונים, החל ממנטורית מדריכה, מנחת קבוצות, חונכת נערות, יזמית לפרויקטים בשטח, מגשרת בין העו"ס לנערות, מאתרת נערות תוך מתמיד ועוד. משך העבודה משתנה ממסגרת למסגרת, מותאם אישית למסגרת בה משתלבת המנטורית.

החל משלוש שעות שבועיות ועד למשרה מלאה. במקביל הן משתתפות בפעילויות שונות שתורמות לקידומן האישי והמקצועי. חווית הלמידה מאפשרת לקבוצת הסטודנטים להיחשף לשינוי שהם יכולים לחולל בעקבות לימודיהם במסגרת תואר שני בחברה ואמנויות- 'אתגרים בשינוי חברתי, מתחברת היטב עם מסלול הלימודים שנועד להכשיר את הלומדים להתמודד עם בעיות של מצוקה, אפליה, גזענות חוסר צדק ופערים בחברה הישראלית, הן באמצעים יישומיהם והן ברקע התיאורטי בתחומים מגוונים כמו: חינוך, נוער, נשים ועוד. הייחוד בתכנית הוא השימוש בכלים מחוץ לקופסא, כגון: הנחיית קבוצות, שימוש באמנויות וכלים יצירתיים נוספים המאפשרים ביטוי של  'תכנים מושתקים והבעיות המודחקות', ואף מפנות תשומת לב לקהלים מוחלשים ולקבוצות שוליים בחברה, זאת במטרה לחזק את נוכחותם, להשמיע את קולם וליצור שפה ומבע.

מסלול הלימודים תואר שני בחברה ואמנויות- 'אתגרים בשינוי חברתי